עריקות ועורך דין פלילי 

עריקות

עבירת עריקות שייכת לתחום המשפט הצבאי וחלה על חיילים בשירות סדיר וקבע. כמו כן. גם על אזרחי המדינה משרתי המילואים אשר בוחרים מסיבותיהם לא להגיע לשירות המילואים אשר נקראו אליו.

ראשית, נגדיר את העבירות השונות הקיימות. עבירת עריקות ועבירת השתמטות.

עריקות חיילים בשירות סדיר

לפי חוק השיפוט הצבאי, סעיף 94, חייל אשר עזב את יחידתו ללא אישור מפקדו ייחשב כנעדר מהשירות החל מיום עזיבתו. תקופת נעדרות החייל מתחלקת לשתיים: עד ארבעים וחמישה ימים ומעל.

עד ארבעים וחמישה ימי היעדרות נחשב החייל נפקד, נמצא באחריות יחידתו ויישפט בדין צבאי משמעתי במסגרת יחידתו. החייל יישפט לרוב בפני קצין שיפוט בכיר (קש"ב) בדרגת סגן אלוף ומעלה.

מעל ארבעים וחמישה ימי היעדרות נחשב החייל עריק, החייל כבר אינו נמצא באחריות יחידתו והטיפול בו מועבר למדור עריקים בשלישות הצבאית. בשלב זה המשטרה הצבאית מעורבת וסטאטוס החייל במחשבי הרשויות השונות מוגדר כעריק מהצבא. שינוי סטאטוס זה מאפשר למשטרת ישראל לעצור את החייל (בבדיקת רישיון נהיגה שגרתית). עריקות גוררת בעקבותיה הגשת כתב אישום לבית משפט צבאי ורישום פלילי כנגד הנאשם בעריקות ומידה והורשע.

עריקות חיילים בישרות מילואים

במסגרת חוק השיפוט הצבאי, סעיף 94, איש מילואים אשר נקרא לשירות מילואים פעיל ולא התייצב ביחידתו ייחשב כנעדר משירות מילואים פעיל. תקופת נעדרות איש המילואים מתחלקת לשתיים: עד שלושים יום ומעל.

עד שלושים ימי היעדרות נחשב איש המילואים נפקד, נמצא באחריותה של יחידתו ויישפט בדין צבאי משמעתי בתוך יחידתו. איש המילואים יישפט בפני קצין שיפוט בכיר בדרגת סגן אלוף.

מעל שלושים ימי היעדרות נחשב איש המילואים נפקד, יחידתו אינה אחראית עליו יותר והטיפול בעריקותו מועבא למדור עריקים בשלישות הצבאית. אותם הכללים אשר נהוגים עבור חיילים בסדיר תקפים גם עבור אנשי המילואים העריקים: התערבות המשטרה הצבאית, שינויי סטאטוס לעריק במחשבי הרשויות. הגשת כתב אישום בגין עריקות והרשעה מובילה לרישום פלילי לאיש המילואים.

עבירת היעדרות משירות נמשכת גם לאחר תום תקופת שירות המילואים של איש המילואים שנעדר משירות. הרשעה בבית דין צבאי כרוכה ברישום פלילי לאיש המילואים. עורך דין פלילי עשוי לעזור במקרים אלו להקל את העונש ולעיתים אף לבטלו לחלוטין.

השתמטות משירות

חוק שירות הביטחון מחייב כל תושב ישראלי או תושב קבוע בירות צבאי.

קיים סייג בסעיף 20, אשר מסדיר את מועד הקריאה לשירות צבאי:

1.      אזרח ישראלי או תושב קבוע טרם הגיעו לגיל – 18 ניתן לקרוא לו לשירות סדיר עד תום 24 חודשים מיום הגיעו לגיל 18.

2.      לאזרח ישראלי או תושב קבוע לאחר הגיעו לגיל – 18 ניתן לקרוא לו לשירות סדיר עד תום 24 חודשים מיום קבלת אזרחותו או תושבות הקבע, אך לא בתוך 6 חודשים מיום שהיה לאזרח או תושב קבוע.

ראוי להבחין כי משתמט נבדל מעריק לפי מהות הקריאה, אי התייצבות לשירות צבאי לפי צו נקרא משתמט משירות ולא עריק.